חשיפה
- הגדרה
- כמה אנשים מהקהל הנכון ראו את המודעה.
- נמדד לפי
- CPM · תדירות
- מה נשבר
- קהל רחב מדי, או תדירות שמבזבזת תקציב על אותם אנשים.
- מי מודד היום
- הסוכנות
מסלול ההכנסה הוא שיטת המדידה שלנו: שבעה שלבים בין השקל שיצא על פרסום לשקל שנכנס מעסקה, כשלכל שלב יש הגדרה אחת, מדד אחד, ואחראי אחד. רוב הסוכנויות מודדות את ארבעת הראשונים.
כל דוח פרסום שראיתם מסתיים באותו מקום: כמה לידים נכנסו וכמה עלה כל אחד. זה מספר אמיתי, והוא גם כמעט חסר משמעות — כי הוא לא אומר אם הכסף חזר.
הסיבה שהדיווח נגמר שם היא טכנית, לא רעה: לסוכנות אין גישה למה שקרה אחרי הטופס. היא לא יודעת מי ענה, מי הגיע לפגישה או לשיחה, ומי חתם. אז היא מדווחת על מה שהיא כן רואה.
התוצאה: מייעלים את מה שנמדד. אם מודדים עלות לליד — מקבלים לידים זולים. לאו דווקא לקוחות.
כל שלב מוגדר באותו מבנה: מה הוא, לפי מה מודדים אותו, מה בדרך כלל נשבר בו, ומי בפועל מודד אותו היום.
לא מעצלנות. שלבים 5–7 חיים במערכת המכירות של הלקוח, לא בחשבון הפרסום — ורוב הסוכנויות לא מקבלות אליה גישה, לא מבקשות אותה, ולא רוצות להיות נמדדות לפי מספר שהן שולטות בו רק חלקית.
זה עמדה לגיטימית. היא פשוט מעבירה את כל הסיכון אליכם: אתם משלמים על לידים, והשאלה אם הם הפכו לכסף נשארת שלכם לבד.
כדי להמשיך מעבר לשלב 4 צריך שלושה דברים: הגדרה כתובה של ליד רלוונטי, גישה לסטטוס המכירה, ומישהו שמחבר בין השניים לקמפיין שהביא את הליד.
הטענה שליד זול יכול להיות יקר נשמעת כמו סיסמה. היא חשבון פשוט.
קמפיין א׳ — ליד זול
| עלות לליד | ₪80 |
|---|---|
| אחוז סגירה | 2% |
| עלות ללקוח | ₪4,000 |
קמפיין ב׳ — ליד יקר
| עלות לליד | ₪200 |
|---|---|
| אחוז סגירה | 12% |
| עלות ללקוח | ₪1,667 |
הליד שעלה פי 2.5 יותר הביא לקוח זול פי 2.4.
מספרים להמחשת החשבון, לא תוצאות לקוח.
עכשיו שימו לב מה קרה כאן: ההבדל בין שני הקמפיינים הוא לא בשלב 4. הוא בשלבים 5–7. אם מודדים רק עד שלב 4, קמפיין א׳ נראה טוב יותר — ותמשיכו להשקיע בו.
חשבו את העלות ללקוח שלכם ←זה החלק הטכני, והוא הסיבה שרוב הסוכנויות לא עושות את זה. בקצרה, בלי ז׳רגון:
זו לא רק שקיפות בדיווח. זה שינוי במה שהקמפיין מנסה להשיג.
אנחנו לא צריכים לראות את המחירים שלכם, את הלקוחות עצמם, או את תיק הלקוח. רק, לכל ליד, עד איפה הוא הגיע.
[להוסיף: צילום מסך של דוח חודשי אמיתי]
משפך מצייר את האיבוד כטבעי — הוא צר למטה כי ככה משפכים נראים. מסלול מצייר אותו כשלבים שכל אחד מהם נמדד ואפשר לשפר. ההבדל הוא לא גרפי: משפך מסביר למה איבדתם, מסלול מראה איפה.
כי בין "ליד" ל"עסקה" יש שני שלבים שבהם נופלים הכי הרבה כספים — רלוונטיות והגעה לפגישה או לשיחה — ואם מאחדים אותם עם השאר אי אפשר לדעת מי מהם נשבר.
זה המצב הרגיל, וזו נקודת ההתחלה. בחודש הראשון אנחנו בונים את המדידה; מהחודש השני יש מספרים; מהמחזור השלישי אפשר כבר לייעל לפיהם.
השלבים לא. ההגדרות כן — "ליד רלוונטי" אצל מתקין סולארי הוא לא אותו דבר כמו אצל משרד עורכי דין, ולכן מגדירים אותו יחד ובכתב לפני שמתחילים.
20 דקות. עוברים על המספרים שיש לכם היום ומראים איפה הם נגמרים.